מרימים את מסך המבוכה: כנס שנתי ראשון על מיניות בטיפול.
ההרשמה פתוחה!
להרים את מסך המבוכה: בית הספר לעבודה סוציאלית מייסד סדרת ימי עיון שנתית על מיניות בטיפול
מיניות היא מרכיב מרכזי יום יומי בחיי האדם בכל גיל, ועדיין, המצב המקובל בישראל הוא שמיניות עולה בטיפול בעיקר על רקע בעיה תפקודית או טראומה ולא כחלק אינטגרלי משגרת הטיפול. בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב החליט לשנות מצב זה, ולצד הכנסת קורסים חדשים לתכנית הלימוד, המוקדשים למיניות, כגון הקורס "מקומה של המיניות הסובייקטיבית בעבודה סוציאלית", הוא אף מייסד מסורת שנתית של ימי עיון על מיניות בטיפול, כאשר יום העיון הראשון ייערך ב-2 בפברואר הקרוב.
לקראת יום העיון פגשנו לשיחה שלושה חברי/ות סגל של בית הספר, החוקרים זוויות שונות של העיסוק במיניות: פרופ' גיא שילה, חוקר של מין, מגדר ונטייה מינית, ד"ר אדוה ברקוביץ' רומנו, מומחית להדרכה בתחומי מגדר ומיניות בקרב צוותי טיפול וחינוך וזוכת פרס "תמר" לקידום מוגנות בקרב נערות לשנת 2022, וד"ר תמר גיטליץ, גרונטולוגית ומטפלת מינית, אשר חקרה בפוסט-דוקטורט את הקשר בין גילנות ומיניות.
אז גם בחדר הטיפול, מיניות מעוררת מבוכה?
ד"ר אדוה ברקוביץ'-רומנו: "גם מבוכה וגם חוסר ידע, עד כדי הפניה, גם כשלא צריך, של מטופלים/ות למטפל/ת מיני/ת – שזה תחום עיסוק מוכר, שעניינו פתרון בעיות בתפקוד המיני, אבל זה אבסורד ששאיפה לבריאות מינית, לתשוקה ולהנאה תהיה מקוטלגת כבעיה בתפקוד המיני. לכן כותרת סדרת ימי העיון היא מיניות בטיפול ולא טיפול במיניות. אלו שני דברים שונים".
אני רואה מתוכנית יום העיון שניסיתם להקיף את הנושא מזוויות שונות.
ד"ר תמר גיטליץ: "נכון, לצד פיזור מסך המבוכה בחדר הטיפול, אנחנו מציעים נקודות הסתכלות על מיניות בטיפול באוכלוסיות ספציפיות כמו בני ובנות הגיל השלישי, בני-נוער, שנמצאים מטבעם על התפר בין חינוך מיני וטיפול מיני, מיניות כחלק משיח גברי, מיניות בהקשר של נערות שגדלו בחברה החרדית, מיניות בקרב מכורים לחומרים פסיכו-אקטיביים, מיניות בקרב בני נוער בפנימיה ייעודית לנוער להט"בי ומיניות בקרב בעלי/ות מוגבלויות פיזיות".
אבל באקדמיה קיימים כבר לימודי מגדר ולימודים קוויריים, שעוסקים מן הסתם גם במיניות?
פרופ' גיא שילה: "נכון, אבל מזווית מאוד מסוימת ובכל מקרה לא כחלק מטיפול שזו הבשורה של הכנס, לצד הרצון לייצר המשכיות ולייסד מסורת לתחום שהוא מאוד מפותח בעולם ובארץ פחות, כלומר שיח על מיניות ותשוקה בחדר הטיפול – לאו דווקא בהקשר של עבודה סוציאלית בלבד, ולראיה שבכנס ירצו גם פסיכולוגים, מטפלים באמנות ואף רופאת נשים – ובמקביל, יצירת בסיס ידע למטפלים על איך לגשת לנושא".
אני חייב לשאול, איך מיניות עולה בטיפול באמנות?
פרופ' גיא שילה: "למשל, כשעבדתי עם ילדים ונוער בבריאות הנפש, היו מקרים בהם ילדים ציירו אנשים עם איברי מין. המטפל/ת חייב/ת לדעת איך לגשת לנושא. מיניות יכולה באותה מידה לעלות גם בהקשר של טיפול באמצעות תנועה ומחול. דווקא בשיח קל יותר להסתתר מאחורי המבוכה, ואז המטופל/ת מיוזמתו/ה לא יעלו את נושא המיניות, ואם המטפל/ת לא ת/יציף את זה, זה לא יעלה בכלל".
ד"ר תמר גיטליץ: "אני חייבת קודם כל להבהיר שמיניות היא לא רק סקס. היא האנרגיה שדוחפת אותנו לקשר, לחום, לאינטימיות ולמגע. זה מודגש בפרט בגיל השלישי, אותו אני חוקרת, בו בדידות היא תופעה שכיחה, אם כי בריאות מינית היא סטייט אוף מיינד, כלומר נניח אדם בגיל השלישי עם מחלה שמגבילה אותו אבל עם תפיסה עצמית בה לא נוכחת גילנות המופנית כלפי עצמו, הבריאות המינית שלו תהיה גבוהה יותר משל אדם עם סטייט אוף מיינד של 'זקן'."
ואיך ההרשמה ליום העיון עד כה?
ד"ר אדוה ברקוביץ'-רומנו: "ההיענות עצומה, ומוכיחה את היקף הצמא שיש בשטח לשיח מבוסס ידע על מיניות בטיפול, ואני שמחה שבית הספר לעבודה סוציאלית הכיר בחשיבות הרבה של הנושא, ואף יזם, בהמשך ליום העיון, סדנאות להכשרת מטפלים בשיח על מיניות, במסגרת היחידה ללימודי המשך והשתלמויות, כך שהמאמץ לחולל שינוי בתחום המיניות בטיפול מוצא כמה וכמה ביטויים, שהמשותף לכולם הוא בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב".
תודה רבה על השיחה ובהצלחה ביום העיון!
לפרטים נוספים ולהרשמה ליום העיון:
https://socialwork.tau.ac.il/events/kenes-miniyut2023info...
לפרטים נוספים ולהרשמה לסדנאות להכשרת מטפלים בשיח על מיניות:
ידיעות נוספות בנושא
