חל"ת לעובדים סוציאליים? זוהי חופשה עם תשלום- אישי, משפחתי, קהילתי וחברתי

חל"ת לעובדים סוציאליים?

זוהי חופשה עם תשלום- אישי, משפחתי, קהילתי וחברתי

או

עובדים סוציאליים בשעת חירום חייבים מיד להיות מוגדרים כעובדים חיוניים:

הטעות החמורה בעצם העמדת שאלת חיוניותם של עובדים סוציאליים בשירותי רווחה

פרופ' עידית וייס-גל ופרופ' מיכל קרומר-נבו

 

עם המעבר לשעת חירום בישראל, התקבלו שתי החלטות מדיניות מדאיגות ושגויות.

השגיאה הראשונה הייתה שלא כל העובדים הסוציאליים במדינת ישראל הוגדרו כ'עובדים חיוניים' ועבודתם הופסקה. כבר בתקנות הראשונות לשעת חירום לא נכללו העובדים הסוציאליים בין העובדים החיוניים למשק. אולם, גם לאחר שב- 22 למרץ יצא מכתב מטעם משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי חתום על ידי יו"ר השלטון המקומי, שקבע שעובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות צריכים להישאר בעבודה בהיקף של 100%, ההחלטה לא נאכפה בפועל ורשויות רבות צמצמו את מספרי העובדים הסוציאליים. איגוד העובדים הסוציאליים נאלץ לבדוק בעצמו ולהתריע על היעדר היישום. רק לאחר התערבות ולחץ מאסיבי של איגוד העובדים הסוציאליים, מרכז השלטון המקומי ומשרד הרווחה, הוחזרו העובדים הסוציאליים במרבית הרשויות לעבודה בהיקף מלא, אם כי לא כל הרשויות נקטו בצעד זה. כחודש לאחר תחילת המשבר, בחלק מהרשויות מצבת כוח האדם של העובדים הסוציאליים לא רק שלא תוגברה אלה הופחתה. רק  בערב פסח, 8 לאפריל, החליטה ממשלת ישראל  שכל העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות יוכרו כעובדים חיוניים. יש לציין כי צמצום מספר העובדים הסוציאליים לא חל רק על הרשויות המקומיות. גם עובדים סוציאליים המועסקים ישירות על ידי משרד הרווחה הוצאו לחופשה ללא תשלום, לדוגמא, בשירות מבחן למבוגרים ולנוער וכן בשירות העוסק בבדיקות של ילדים שיש לגביהם חשש שנפגעו מינית. אפילו מנהלי תחומים במטה משרד הרווחה – מי שאמורים דווקא בשעת חירום לקבוע מדיניות, לייעץ, להדריך, לכוון ולפתח מענים מתוך גמישות ויצירתיות – הוצאו לחופשה כפויה.

 

ההחלטה השגויה השנייה היא צמצום 'תקציבי הפעולה' המועברים ברגיל על ידי משרד הרווחה לרשויות המקומיות לצורך הפעלת מענים לאוכלוסיות במצבי מצוקה קשה. מקורם של 'תקציבי הפעולה' הוא בחטא מיקור החוץ והקיצוצים התקציביים עוד טרם המשבר. בעזרת תקציבי פעולה יכולה המדינה להפעיל תכניות חיוניות וחשובות באמצעות תקציבים שנחשבים 'מיוחדים' המועברים לרשויות, מבלי שהם נמצאים בבסיס התקציב של המשרד. תקציבים אלה המופנים לתכניות חשובות ביותר לנוער במצבי סיכון וסכנה (כמו: "בית חם" לנערות), צעירים חסרי עורף משפחתי ומשפחות החיות בעוני (" נושמים לרווחה", "עוצמה") נדרשים לאישור מחדש בכל שנה או שנתיים. חוסר הוודאות לגבי המשך קיומם של תקציבים אלה גרר את הרשויות המקומיות לסגור לאלתר עשרות תכניות כאלה ולהוציא את עובדיהם לחל"ת או לחופשה כפויה. בחוזר מנכ"ל מס' 12 המעודכן ל-31 למרץ אמנם נעשה ניסיון לתיקון המצב באמצעות החלטה על תכניות שתחזרנה לפעול במימון מלא, אך עדיין גם בו מפורטות תכניות לא מעטות שהמימון שלהם יהיה חלקי בלבד או לא יינתן כלל- ובכלל זה- תכניות לאנשים עם מוגבלות, ניצולי שואה, להט"ב. בתכניות אלה, כפועל יוצא, יופסק הסיוע מטעם העובדים הסוציאליים  או יוגבל באופן ניכר.

 

הטעות הקריטית בשתי החלטות אלה היא באי ההבנה ובחוסר ההכרה לגבי חיוניותם של עובדים סוציאליים בעת משבר ולגבי חיוניותן של תכניות חברתיות למען אוכלוסיות מוחלשות. עוד טרם ימי משבר הקורונה, השירותים החברתיים בישראל סבלו מתת תקינה ומחסור של עובדים סוציאליים, ותכניות חברתיות נדרשו שוב ושוב להצדיק את קיומן בדרך שפגעה בפעולתן השוטפת, אולם חוסר ההבנה לגבי ההשלכות החברתיות והכלכליות של המשבר הנוכחי על אוכלוסיות במצוקה, גורם לפעמוני האזעקה של כל מי שחרד לשלומה של החברה בישראל לצלצל  בעוצמה. הוצאת תכניות חברתיות ועובדים סוציאליים לחופשה ללא תשלום, לא יעבור ללא תשלום. התשלום האישי, המשפחתי, החברתי והקהילתי של "חופשה" זו יהיה כבד מנשוא.

 

מדינת ישראל צריכה להבין כי בזמן חירום עבודתם של עובדים סוציאליים היא 'חיונית' ולהגדיר אותה ככזו. דרושה חקיקה שלא תאפשר דיון בצמצום מספרם בשעת משבר. כמו כן דרוש להחזיר את תקציבי הפעולה בכל התכניות החברתיות ולאפשר בכך את המשך הפעלתם תוך כדי התאמה לצרכים החדשים.

מדיניות זו היא מוצדקת בשל חמש סיבות מרכזיות:

1. אין אוכלוסייה בישראל שלא נזקקת ומשתמשת בשירותים סוציאליים בעתות שגרה. עובדים סוציאליים מעניקים שירותים לילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים. הם מסייעים לאנשים עם מוגבלות נפשית ופיזית, לנוער בסיכון, לנוער חסר עורף משפחתי, לאנשים החיים בעוני, לחולים ובני משפחותיהם, לאנשים שכולים, לקשישים בודדים, לקשישים במצבי סיכון, למשפחות וזוגות במשבר, לנשים ובני נוער בזנות, לאימהות צעירות. וזהי רק רשימה חלקית. הפסקת שירותים אלה בזמן חירום פירושה פגיעה כוללת בכלל האוכלוסיות בחברה הישראלית.   

2. עובדים סוציאליים מעניקים סיוע פסיכוסוציאלי לאוכלוסיות שנמצאות במצבי משבר, סכנה ומצוקה ללא קשר לשעת החירום. במצב משברי מתמשך, כמו במגיפת הקורונה, בעיות אישיות, משפחתיות ומשברים אישיים וקהילתיים לא נעלמים. בחלק גדול מהמקרים הם אפילו מתגברים (כמו אלימות, סכסוכים משפחתיים, בדידות, היעדר יכולת לתפקוד). הפסקת התכניות המיוחדות ושירותי העבודה הסוציאלית פירושה הפקרת המטופלים של עובדים סוציאליים דווקא בתקופה שהם זקוקים להם ביותר.

3. העבודה הסוציאלית מהווה רשת בטחון חברתית אחרונה. לעיתים קרובות כאשר אדם או משפחה במשבר לא מקבלים סיוע מאף גורם אחר, העובדת הסוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים- היא כתובת אחרונה. בעת משבר כאשר מספר הנפגעים גדל ושירותים חברתיים רבים לא עומדים בעומס הפניות או לא ערוכים לטפל בבעיות, יותר ויותר אנשים נזקקים לרשת החברתית האחרונה שמסוגלת לסייע להם. הפסקת עבודתם של עובדים סוציאליים פירושה התרה של רשת הביטחון האחרונה והגברת החורים בה.

4. ההיכרות הקרובה של העובדים הסוציאליים עם אוכלוסיות מגוונות היא משאב ליצירת פתרונות ומענים יצירתיים.  דוגמה טובה להיבט זה ניתן לראות במחלקה לשירותים חברתיים בירוחם. מתוך היכרות והבנה של חיי התושבים החרדים המצויים בהסגר מבלי שיש ברשותם אינטרנט,  מחשב או טלוויזיה, קידמו העובדות הסוציאליות רכישה של מקרנים אשר חולקו למשפחות ואפשרו להן להקרין לילדים סרטים המבוססים על סיפורי התורה. במרכזי עוצמה, מרכזי זכויות הפועלים לצד המחלקות לשירותים חברתיים, עסקו עובדים סוציאליים בסיוע לתושבים להגיש תביעות מקוונות לביטוח אבטלה וטפלו באנשים ומשפחות שנשארו בלי חשמל.  

5. העובדים הסוציאליים מכירים מקרוב את היחידים, המשפחות, הקהילות מעצם העבודה עמם בעת שגרה. בעת חירום, הידע הרב שיש לעובדים הסוציאליים על מאפייני משפחות, דינמיקה פנימית במשפחה או בקהילה, וצורות התמודדות עם משברים, הוא ידע חיוני עבור קובעי מדיניות. עובדים סוציאליים גם יכולים לתווך בין קובעי מדיניות לאנשים עצמם (למשל לתווך בין קובעי מדיניות לאנשים חרדים) ולהביא גם את הידע שיש לאנשים עצמם לשולחן קבלת ההחלטות. היכרות קרובה זו היא משאב חשוב כדי להתמודד עם המשבר. האזנה לעובדים סוציאליים, במקום שליחתם לחל"ת יכולה לקצר תהליכים ולהביא לקביעת מדיניות יעילה וטובה יותר.  

 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>