המטפל והמשפחה: חיזוק חוסן אישי ומשפחתי בזמני משבר

חוסן משפחתי בעידן של משברים: התמודדות עם טראומה ושיטות טיפול מתקדמות

במהלך העשורים האחרונים, ובמיוחד מאז הטבח של ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" שבאה בעקבותיו, הפך החוסן המשפחתי לנושא מרכזי. החוסן האישי, המבוסס על מסוגלות אישית, התמדה, אמון עצמי, שליטה ויכולת עמידה במצבי לחץ, מספק לאדם את היכולת הפנימית להתמודד עם מצבים מאתגרים באופן אינדיבידואלי. עם זאת, כאשר מדובר במשברים שמשפיעים על המשפחה כולה, החוסן האישי לבדו אינו מספיק. במצבים כאלו, החוסן המשפחתי – הכוח המשותף שמאפשר למשפחה להתמודד עם טראומה – הופך לקריטי.

חוסן משפחתי: לא רק מובן מאליו

בקרב קהילת המטפלים, החשיבות של חוסן משפחתי ידועה, אך קיים מחסור בידע לגבי נושא זה ולא תמיד ברורים הכלים המעשיים הנדרשים לטיפול במשפחות שחוו טראומה קיצונית. ד"ר מיכל פינקלשטיין, מרצה בתוכנית לטיפול זוגי ומשפחתי בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל אביב, חוקרת בתחום הטראומה וחוסן משפחתי ומטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול משפחתי, מסבירה: "החוסן המשפחתי הוא מרכיב מרכזי בהתמודדות עם טראומות, אך השאלה היא כיצד מיישמים זאת בפועל? איך הופכים את העקרונות הכלליים לכלים טיפוליים אפקטיביים שמותאמים לצרכים של המשפחות בזמן משבר? "

טכניקות מתקדמות בטיפול משפחתי

במסגרת התוכנית התלת-שנתית לטיפול זוגי ומשפחתי בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, נלמדים כלים וטכניקות ייחודיים להתמודדות עם מצבים מורכבים. ד"ר מיכל פינקלשטיין, שבמהלך 16 השנים האחרונות טיפלה והדריכה משפחות בעוטף עזה שהתמודדו עם ירי קסאמים ותגובות נפשיות לאירועים טראומטיים, פיתחה גישה ייחודית לטיפול במשפחות נפגעות טרור ומצבי לחץ קיצוניים. גישתה מתמקדת ביצירת נרטיב טראומתי משפחתי, המאפשר לבני המשפחה לעבד את החוויות בצורה קולקטיבית ולא כיחידים. לדבריה, כאשר בני המשפחה מצליחים לעבד את האירועים יחד, הדבר מאפשר להם לתמוך זה בזה ולחזק את הקשרים המשפחתיים. אחת הטכניקות המרכזיות בהן משתמשת ד"ר פינקלשטיין היא מודל FOCUS (Families OverComing Under Stress),  שפותח במקור באוניברסיטת UCLA כדי לסייע למשפחות המתמודדות עם טראומה ולחץ מתמשכים. המודל מסייע למשפחות לעבד טראומה תוך חיזוק התקשורת המשפחתית, וכולל סדרת מפגשים שממוקדת ביצירת נרטיב משותף, פיתוח יכולות תמיכה הדדית ופתרון בעיות בצורה משפחתית.

ד"ר פינקלשטיין מדגישה את שלושת המרכיבים המרכזיים של חוסן משפחתי:

1. יכולת לתת משמעות לאירוע הטראומתי –  יצירת נרטיב המסייע למשפחה להבין ולעבד את הטראומה.
2. תקשורת פתוחה –  פיתוח מיומנויות של דיבור על הכאב והפחד בתוך המשפחה.
3. קבלת החלטות משותפת –  עידוד שיתוף פעולה בתוך המערכת המשפחתית לפתרון בעיות והתמודדות עם משברים.

בנוסף, ד"ר פינקלשטיין מתמקדת במיומנויות כמו פיתוח גמישות משפחתית ויכולת ייצוב מחדש של המערכת המשפחתית לאחר טראומה, כלים קריטיים עבור מטפלים שמבקשים להעמיק את הידע שלהם ולהתמודד עם האתגרים המורכבים של חיים בצל מלחמה וטרור.

כדי להמחיש את יישום הטכניקות הללו, ניתן להביא כדוגמה את המקרה של משפחה מקיבוץ בדרום שנחשפה לאירועי ה-7.10.23. האב, בן 53, חבר בכיתת הכוננות, יצא לקרב מול מחבלים שחדרו לקיבוץ, בעוד האם, בת 48, שהתה עם שלושת ילדיהם (בגילים 5-10) בממ"ד. עם פינוי המשפחה למלון בים המלח באותו לילה, האב חווה רגשות אשם על כך שלא הצליח להציל את חבריו לקיבוץ ואת חברי כיתת הכוננות, והסתגר בתוך עצמו. הבת הבכורה, בת ה-10, כעסה על האם שלא סיפרה לה בזמן אמת על חטיפת חברתה לקיבוץ, והבן הצעיר נשאר מבוהל והמשיך לישון מתחת למיטה, כפי שעשה בממ"ד, גם לאחר שפונו למלון.

עובדת הרווחה הציעה למשפחה להגיע לטיפול משפחתי, והם נענו. במהלך המפגשים הטיפוליים, המשפחה קיבלה כלים לפיתוח תקשורת פתוחה יותר בין בני המשפחה, ועבדה יחד על יצירת נרטיב משותף סביב הטראומה שחוו. תהליך זה סייע להם להפחית את תחושת הניכור שכל אחד מהם חווה באופן אישי, ולמצוא יחד דרכים להתמודד עם המציאות המורכבת שאליה נקלעו.

התמודדות עם משברים בעבודה סוציאלית

במסגרת עבודתה רבת השנים בשיתוף עם מרכז החוסן "שער הנגב" והקואליציה הישראלית לטראומה, ד"ר פינקלשטיין פיתחה תובנות ייחודיות על חוסן משפחתי במצבי טראומה מתמשכים.

התובנות שנצברו בעבודה עם המשפחות בעוטף עזה, במיוחד סביב מלחמת "חרבות ברזל", הראו כי לעיבוד הטראומה במסגרת המשפחתית יש חשיבות רבה. תכני הלימוד בתוכנית לטיפול זוגי ומשפחתי עוסקים בין היתר בזיכרונות טראומטיים, המקודדים בזמן לחץ קיצוני ומשתמרים בנפרד מההקשרים של זמן, מקום ואירוע. נלמדות טכניקות ליצירת נרטיב משפחתי כרונולוגי של האירועים הטראומטיים, במטרה לקשר בין הזיכרון הטראומטי לבין הזיכרון האוטוביוגרפי הרגיל, באמצעות חיבור לזמן, למקום ולהקשר.

במסגרת הלימודים בתוכנית מתמקדים במיומנויות של בניית נרטיב טראומתי בשיתוף בני המשפחה, תוך התחשבות בזוויות האישיות שכל חבר משפחה חווה. לעיתים, כתוצאה מחוויות הטראומה, נוצרים תהליכים פרגמנטאליים, המובילים לפערים בהבנה ההדדית בתוך המשפחה. כל אחד מבני המשפחה עשוי לחוות את האירועים הטראומטיים בצורה שונה, מה שעלול להוביל לתקשורת מקוטעת ולהתרחקות רגשית. התקשורת נשחקת כאשר בני המשפחה מגוננים זה על זה ולא משתפים את החוויות והכאב שהם חוו.

לכן, אחד הדגשים המרכזיים בתוכנית הוא על הקניית מיומנויות המסייעות למשפחות לשתף את החוויות וההתנסויות האישיות בצורה פתוחה ומכילה, ובכך ליצור סכמה קוגניטיבית משפחתית משותפת. המטפל מסייע לבני המשפחה להבין טוב יותר זה את חוויותיו של זה, ובכך מפחית את הפערים והקשיים בתקשורת.

לדוגמה, במפגש הטיפולי של המשפחה שהוזכרה קודם, נודע לאם כי בתה בת ה-10 כועסת עליה על כך שלא סיפרה לה על החטיפה. המטפל אימת את הצורך של הילדה לקבל את המידע מהאם לצד תמיכה רגשית. בו בזמן, המטפל הראה אמפתיה לקושי של האם למצוא את המילים המתאימות להסביר את המצב הקשה, ואת הרצון שלה להגן על בתה מפני המציאות הכואבת. מיומנות המטפל בניסוח מחדש של הסיפור הטראומתי עזרה לכל בני המשפחה לראות את המציאות מזוויות נוספות, לעבד את החוויה ולתקן תפיסות מוטעות שהתגבשו בעקבות האירועים.

סיכום: חוסן משפחתי כמענה לטראומות

בסופו של דבר, החוסן המשפחתי והאישי אינם מתחרים זה בזה, אלא משלימים זה את זה. החוסן המשפחתי מאפשר למשפחה להתמודד בצורה אפקטיבית עם טראומה, תוך תמיכה הדדית וחיזוק הקשרים המשפחתיים. החיבור בין החוסן האישי לחוסן המשפחתי מעניק למשפחה מעטפת תמיכה, המאפשרת להתמודד עם הטראומה ולהתחזק ממנה יחד. החוסן אינו רק אמירה תאורטית, אלא צורך מעשי בעידן שבו משברים משפחתיים נפוצים. המיומנויות והכלים המתקדמים הנלמדים במסגרת התוכנית לטיפול זוגי ומשפחתי מסייעים למטפלים להתמודד עם האתגרים המורכבים של ימינו.

אם ברצונכם.ן ללמוד כיצד לסייע למשפחות בעתות משבר, להעשיר את הידע בטיפול זוגי ומשפחתי ולהתמקצע בתחום, התוכנית התלת-שנתית לטיפול זוגי ומשפחתי היא הזדמנות מצוינת לכך. בוגרי ובוגרות התוכנית רוכשים כלים מעשיים, מיומנויות טיפוליות והכשרה מהשורה הראשונה מנשות ואנשי מקצוע מובילים.

מידע נוסף ניתן לקרוא בעמוד התוכנית.

כתבה מאת: גלית הרצברג