הועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות

הועדה, ובה מומחים ופעילים חברתיים בהיבטים שונים של פגיעות מיניות והתעללות בילדים, הוקמה באוגוסט 2020 ביוזמת פרופ' כרמית כץ מאוניברסיטת תל אביב, בהשראת ועדה דומה בגרמניה (לחצו כאן לקישור) ובשיתוף ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ומכון חרוב, העוסק בהכשרה ומחקר אודות ילדים נפגעי התעללות והזנחה.

הוועדה הגישה המלצותיה לנשיא

חזון ומטרות הועדה

הועדה הציבורית הוקמה במטרה לפעול למען יצירת שינוי במדיניות ובשירותים המיועדים לילדים אשר נפגעו בפגיעה מינית בישראל, ולבוגרים ובוגרות שעברו פגיעה בילדותם. הועדה בחרה להתמקד בפגיעה מינית בילדים מתוך הבנה כי מדובר בבעיה חברתית חמורה בעלת השלכות קשות ושכיחות גבוהה וכי נדרשת למידה, התערבות, פיתוח ושיפור מענים רלוונטיים, ברמה החברתית והמדינית, באופן ייעודי עבורה.

עבודת הועדה מתבססת על שני מושגים מרכזיים. האחד הוא "Working through the past" בו השתמש הפילוסוף אדורנו בכתביו (Adorno, 1998 /1959). מושג זה במשמעותו עוסק בהסרה של הכחשה כלפי עוולות שהתרחשו במאורעות עבר. זאת מתוך תפיסה כי הכרה בעוולות, בחינתן ולקיחת אחריות חברתית עליהן היא חובתה מוסרית של חברה. המושג השני עליו מתבססת הועדה הוא "Transitional Justice" או "צדק מעברי" בתרגום לעברית. מונח זה מתייחס למנגנונים משפטיים וחברתיים שבאמצעותם מדינה מתמודדת עם עוולות שהתרחשו בתוכה באופן הבא לקדם את תיקון אי צדק שנוצר. שני מושגים אלו משתלבים זה בזה ובכך, תיקון עוולות אשר התרחשו בעבר מצריך בחינה של העבר, לרוב דרך אמיתות של מי שהיו קורבנות של אותן עוולות (Sköld & Swain 2015).

בתפיסת הועדה היא כי הדרך המיטבית ללמידה ולתיקון העוולות, היא לשים במרכז את מי שסבלו מהן, לבחון וללמוד מחוויות חייהם תוך העלאת מודעות לחוויותיהם ולסבלם. בהתבסס על חזון ערכי זה, הועדה שמה במרכזה את קולותיהם וסיפוריהם של מי שעברו פגיעה מינית בילדותם מתוך מטרה ליצור שינוי על בסיסם ועל בסיס תפיסותיהם לגבי צרכים ומענים אפשריים אותם יש לייצר. 

הועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה בילדים מיקדה את הגל הראשון בפגיעות מיניות. הגל השני אשר צפוי לצאת לדרך בספטמבר 2022 יתמקד בפגיעות בילדים עם צרכים מיוחדים.

פעילות הועדה

הועדה הציבורית פועלת למען איסוף עדויות ממי שעברו פגיעה מינית בילדותם בישראל. קול קורא מטעם הועדה פורסם בחמש שפות (עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית) ופונה לנפגעות ונפגעים מכל ההקשרים החברתיים במדינת ישראל לקחת חלק בפעילות הועדה. איסוף העדויות הינו בעל משמעות כפולה עבור פעילות הועדה ושיתוף הנפגעות והנפגעים בה. מעבר ללמידה שנעשית על בסיס סיפורי החיים והפגיעה, הועדה משמשת כפלטפורמה לנפגעות ונפגעים להעיד על הפגיעה שעברו ולהישמע בפני חברי הועדה שהופכים להיות לעדים לסיפורי הפגיעה. הועדה פועלת בשיתוף ובשותפות עם נפגעות ונפגעים ויחד איתם דוחפת ליצירת שינוי.

במסגרת פעילות הועדה נאספו נכון לספטמבר 2021 מעל ל500 עדויות. העדויות נמסרו לועדה באופן כתוב באמצעות טופס אינטרנטי, או במסגרת שימוע פרטי שנערך בנוכחות חבר ועדה או הועדה כולה. העדויות נאספו בחמש שפות להלן קישור לטופס עדות בעברית ולטופס עדות בערבית.

דוח הוועדה הוגש לנשיא המדינה בתאריך ה13 בדצמבר 2021 ובו מסקנותיה לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בילדים בישראל. את הדוח המלא והתקציר ניתן לקרוא בלינק הבא: https://bit.ly/3zxiI7p.

אתם מוזמנים גם לבקר בדף הפייסבוק שלנו.
 

מכתב הוקרה ועדכון (מאי 2022)

לקריאת מכתב ההוקרה למוסרי העדויות בפני הוועדה ולעדכון (נכון למאי 2022) בדבר הדרכים בהן פועלת הוועדה לקידום מסקנותיה לחצו כאן. 


חברי הועדה

חברי הועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות הינם מומחים מתחומים שונים העוסקים בנושא של פגיעה מינית בילדות. פעילותם המקצועית הינה במסגרת אקדמיה, משפט, פעילות ציבורית וחברתית וניהול של שירותים ומענים העוסקים בטיפול ומניעה של פגיעה מינית והתעללות בילדים. חברי הועדה פועלים מזה שנים רבות למען קידום רווחתם של ילדים וילדות נפגעי התעללות בישראל ופועלים למען צמצום התופעה ושיפור השירותים והמענים הקיימים בנושא.

 

הכירו את חברי הועדה

פרופסור כרמית כץ (מקימת ומנהלת הועדה)

חברת סגל בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת ת"א וראש תחום מחקר במכון חרוב. עורכת שותפה בכתב העת Child Abuse and Neglect והעורכת הראשית בכתב העת:

​International Journal of Child Maltreatment 

פרופ' כץ היא חוקרת מובילה בתחום של התעללות בגיל הילדות המפתחת מודלים לטובת ילדים נפגעים בהקשרים שונים. לעבודתה שלושה תחומים מרכזיים: 1. קידום של שיח עם ילדים נפגעי התעללות, מתוך הגישה שהדרך היחידה להגן על ילדים היא לשוחח איתם וללמוד מהם על חייהם. 2. מחקר של דינאמיקה משפחתית במצבים של התעללות והזנחה. 3. קידום מניעת התעללות והזנחה וקידום ביטחונם של ילדים.

לצד האקדמיה פועלת פרופסור כץ לקידום שירותים עבור ילדים נפגעי התעללות ולשינוי מדיניות ועל עשייה זו זכתה בשנת 2016 בפרס מדענית מעוררת השראה של אוניברסיטת ת"א, ובפרס ע"ש בוב שאפל לתרומה למדיניות חברתית בשנת 2017.

"בשנים בהן אני פועלת וחוקרת בתחום של פגיעה בילדים אני כל פעם נדהמת מהעוצמות שיש לתגובה החברתית על חייהם של הילדים והבוגרים שעברו פגיעה מינית. לאורך חייהם מסתובבים הנפגעים והנפגעות עם תחושת בושה ואשמה, ואני שואלת את עצמי- בושה? אשמה? הבושה היא שלנו כחברה שלא שמרנו עליהם, האשמה היא עלינו החברה שלא הענקנו להם את מה שמגיע להם, האחריות היא כל כולה שלנו! זו בדיוק הסיבה בגללה הקמתי את הועדה - לשים במוקד את סיפורי החיים של הנפגעים והנפגעות, ולהעביר את האחריות לחברה ולקובעי המדיניות על מנת לחולל שינוי כדי שילדים במדינת ישראל יחיו חיים בטוחים ויקבלו יחס מכבד וראוי מכל מי שסביבם"

השופטת בדימוס נאוה בן אור (יו"ר הועדה)

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס ולשעבר משנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים.

"הוועדה מבחינתי היא השלמת מעגל. כפרקליטה, ולימים שופטת, המפגש עם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בילדותם היה מהזווית המשפטית. הוועדה הציבורית, מבחינתי, היא המקום בו יעמדו נפגעי העבירה במרכז ויביאו באמצעותה לידי ביטוי את תובנותיהם, את ניסיונם, בכל הנוגע למכלול ההיבטים הרלוונטיים: גורמי חינוך, רווחה, אכיפת החוק ועוד – גורמים ושיקולים אשר רבים מהם אינם יכולים לבוא לידי ביטוי בהליך המשפטי מעצם טיבו. מכאן החשיבות הרבה שאני רואה בפעולת הוועדה, העשויה להפיק תובנות חשובות מסיפוריהם האישיים של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בילדותם – תובנות שמערכת המשפט אינה יכולה, לבדה, להפיקן".

יעל שרר

מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, במאית דוקומנטרית וסופרת. מנהלת פרויקט "רחוב משלה" ולשעבר מנכ"לית עמותת "אחת מתוך אחת". פעילה חברתית פורצת דרך בתחום המאבק באלימות מינית וזוכת אות "נשים משנות עולם" של הכנסת:

"כנפגעת אלימות מינית בילדות, הבחירה להיחשף הסירה ממני את מטען הבושה. הדיבור בגוף ראשון על צרכים וחוויות של נפגעות ונפגעים, בעבר לא נשמע בגלל הפחד ממנה אבל הקול הזה צריך להישמע. הוא חייב להישמע כשמדובר בטיפול, בליווי ובענישה."

ביום העצמאות ה-74 זכתה יעל להדליק משואה ובקול רועד אך נחוש הצהירה כי היא נמצאת במעמד זה: "לכבוד האחים והאחיות שלי, הנפגעים והנפגעות. היו שביקשו לגזול את כבודנו. היום אנחנו מקבלות ומקבלים אותו בחזרה. אין לנו במה להתבייש. לא אנחנו נסתיר את פנינו. לכבוד בני המשפחה, החברים והאנשים הטובים שגם כשהאמת קשה מנשוא, בוחרים להאמין, לחבק ולתת כוחות ואומץ, לכבוד כל מי שמספרים את סיפורם בגוף ראשון, בלי פחד, ומקדמים עשיה לאומית ושינוי מערכתי במאבק באלימות המינית. לכבוד האמונה שגם אם הדרך ארוכה אפשר לרפא ואפשר לתקן".

ענת אופיר, עו"ס

מנהלת המיזם למניעת התעללות בילדים במכון חרוב. בוגרת תואר שני בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית. בעלת ניסיון בעבודה עם נשים וילדים בסיכון בשרותי הרווחה בירושלים, ובקידום מדיניות למען ילדים כמנהלת יחידת נצי"ב קבילות הילדים והנוער ומנהלת מחלקת ההדרכה במועצה הלאומית לשלום הילד.

"הקמת הועדה הציבורית שבה שותף מכון חרוב משקפת את התפיסה הזו, לפיה סיפורי החיים של הנפגעות/ים מכילים מידע, ידע ותובנות שאינם נמצאים במקורות המידע הקיימים, ועל כן חשוב לשמוע אותם ולקחת אותם בחשבון בבואנו לשנות ולקדם מדיניות שתשנה את הטיפול בתחום של פגיעה בילדים בישראל"

עפרה בן מאיר, עו"ד

מנהלת קמפוס חרוב לילדים, בו פועלים תחת קורת גג אחת 8 ארגונים המעניקים שירות לילדים בסיכון ולבני משפחותיהם. הקמפוס פועל בשותפות אקדמית עם האוניברסיטה העברית בהר הצופים. בעלת תארים ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שני כפול במשפט ציבורי מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורס'ווסטרן בשיקגו. הוסמכה כעורכת דין בשנת 2004, שימשה כסגנית היועצת המשפטית במועצה הלאומית לשלום הילד וניהלה את התוכנית לליווי ילדים נפגעי עבירה. הרצתה בקליניקה לזכויות ילדים במרכז הבין תחומי בהרצליה ובמכללת שערי משפט, כיום מרצה באוניברסיטה העברית.

"מעבר לחשיבות הרבה של עבודת הוועדה בגביית עדויות של אנשים שחוו פגיעה וניצול בילדות, אני שמה לנו למטרה לנסות ולהגביר את המודעות לפגיעות המיניות המושתקות והלא מדוברות. כל פגיעה מינית מתרחשת בסתר, מושתקת ונדחקת פנימה לתוך נפשו של הילד החווה אותה. יחד עם זאת ישנן פגיעות שגם במקרים הנדירים בהם הן נחשפות, לא זוכות להכרה החברתית לה זקוקים נואשות."

צביקי פליישמן

פעיל חברתי בשדה הפגיעות המיניות בילדים בציבור החרדי בישראל ופסיכולוג בשירות הציבורי. ממייסדי #לא_תשתוק להעלאת מודעות ולמלחמה בשתיקה סביב פגיעות בילדים. סמנכ"ל עמותת 'מגן' המלווה נפגעים ונפגעות מהציבור הדתי והחרדי בישראל. בוגר תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של המבוגר אוניברסיטת בר אילן.

"הצטרפתי לוועדה תוך רצון להשפיע ולשנות. כפעיל להעלאת המודעות לפגיעות מיניות במגזר החרדי בישראל, אני רואה בהקמת הוועדה חשיבות עליונה לקידום הנושא ובטוח שהיא תצליח להנכיח את הצורך הגדול בשינוי ותיקון המצב הקיים."

 

פעילות בתקשורת

הועדה הציבורית שמה לה למטרה לשנות את השיח הציבורי בנושא של פגיעה מינית בילדים ולהעלות מודעות חברתית לתופעה. מתוקף כך הועדה פועלת בחזית התקשורתית וצועדת יד ביד עם נפגעות ונפגעים בילדות אשר מספרים בגלוי את הסיפור שלהם ואת חוויות החיים שלהם.

 

כתבות בתקשורת:

העיתון ותאריך הפרסום כותרת הכתבה ולינק
את, 8 במאי 2022 יעל שרר: "לי אף אחד לא עזר בגיל 13. הכל היה נגדי - אבל טיפסתי מתוך בור שחור".
Ynet, 5 במאי, 2022  יעל שרר: האלימות המינית עלתה לבמה כנושא לאומי
OneLife מאי 2022 לראשונה הבושה באמת עברה צד
הארץ, 4 במאי 2022 האישה שהפכה את הסיוט שלה למנוע אדיר המסייע למי שנפגעו מינית
גלי צה"ל, 14 בדצמבר 2021  ראיון של מרב בטיטו עם אפי הרו, שהעיד בפני הוועדה, ועם פרופ' כרמית כץ, בתכנית "עושים צהריים".
כאן, רשת ב, 14 בדצמבר 2021  ראיון עם יעל שרר בתכנית "סדר יום" בהגשת ערן זינגר (החל מדקה 59).
מעריב, 13 בדצמבר, 2021  סקירת המלצות הוועדה
גלובס, 13 בדצמבר, 2021  סקירת המלצות הוועדה
הארץ, 13 בדצמבר, 2021  סקירת המלצות הוועדה
ישראל היום, 13 בדצמבר, 2021  סקירת המלצות הוועדה
Ynet, 13 בדצמבר, 2021  סקירת המלצות הוועדה
חדשות 13, 13 בדצמבר, 2021 סקירת המלצות הוועדה
הארץ, 26 באפריל 2021 מספר הדיווחים על פגיעות מיניות בילדים צנח בקורונה, אך מומחים מעריכים שחלה עלייה.
מעריב, 25 באפריל 2021 "המסקנות הדהימו את חברי הועדה, המצב הוא מחפיר"
כאן, רשת ב, "סדר יום עם קרן נויבך", 25 באפריל 2021 ראיון עם פרופ' כרמית כץ
הארץ, 23 באפריל 2021 ועדת מומחים שבוחנת פגיעה מינית בילדים: "לפעמים פגיעת המערכת בהם קשה מהאונס"
מוסף הארץ, 22 באפריל 2021 אנחנו הילדים שהותקפו מינית ונזנחו על ידי המערכת. הפסקנו לשתוק
גלובס, טור דעה, 30 בדצמבר 2020 חטאנו לפניכם ילדי ישראל, ועכשיו? עכשיו זו האחריות שלנו לתקן

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>