מחקר חדש חושף: גם במחלקות הרווחה, שיתוף מביא שיתוף
מחקר חדש של שרון רזון, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ובוגרת התואר השני בבית הספר במסלול לזכויות אדם ומדיניות ושל ד"ר ליה לוין, אשר פורסם עתה בכתב העת החשוב Health & Social Care in the Community, בדק לראשונה את האפשרות לפיה לא ניתן לנתק את השיתוף של צרכני רווחה בקבלת החלטות מן האופן שבו מתייחסת המערכת לעובדות הסוציאליות עצמן.
מעורבות של צרכני שירותים בקבלת החלטות במהלך הטיפול והסיוע להם היא מדיניות רשמית בישראל. התועלות הן שונות ומגוונות, כגון צרכנים שבעי רצון, התערבויות אפקטיביות יותר, הקטנת השחיקה בקרב אנשי המקצוע ועוד. זהו גם אחד מעקרונות היסוד של הרפורמה שמיושמת בעשור האחרון במחלקות לשירותים חברתיים וגם עקרון בסיס בקוד האתיקה של העובדים הסוציאליים בישראל ובכל מדינות המערב. אבל, ממצאים מראים שלמרות הצהרות נרחבות בעניין, יישום מדיניות זו בפועל עדיין חלקי מאוד.
מדוע? האם מדובר באופי המדיניות, בתוצאה של העומסים הגדולים בשירותי הרווחה, במאפייני הצרכנים או אולי בגורמים אחרים? מחקר חדש של שרון רזון, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ובוגרת התואר השני בבית הספר, במסלול לזכויות אדם ומדיניות ושל ד"ר ליה לוין, אשר פורסם עתה בכתב העת החשוב Health & Social Care in the Community, בדק לראשונה את האפשרות לפיה לא ניתן לנתק את השיתוף של צרכני רווחה בקבלת החלטות מן האופן שבו מתייחסת המערכת לעובדות הסוציאליות עצמן.
המחקר התבסס על דווח עצמי של 317 עובדות סוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים, ביחס לשלושה משתנים מרכזיים - המידה שבה הן משתפות צרכנים בהחלטות בשלבים שונים של העבודה עמם, המידה שבה התרבות בארגון שלהן היא שתפנית, והמידה שבה הן מעורבות בפועל בקבלת החלטות בארגון שלהן. הממצאים מראים שככל שארגונים מאפשרים לעובדות סוציאליות להיות מעורבות יותר ופעילות יותר בקבלת החלטות לגבי מה שקורה בארגון שלהן, כך העובדות גם משתפות יותר את הצרכנים שלהן בקבלת החלטות. כלומר - שיתוף מביא שיתוף.
תובנה חשובה זו ממחישה ששותפות בקבלת החלטות היא לא פרקטיקה טכנית אלא מאפיין ארגוני רחב. זאת ועוד, גם בארגונים בהם ההנהלה מייצרת "אווירה" שיתופית כלפי העובדות אך ה"אווירה" הזו לא מתרגמת להשפעה אמיתית שלהן על ההחלטות המתקבלות, לא מתרחש תהליך שיתופי עם הצרכנים. המסקנה, בהקשרים של מדיניות רווחה וניהול ציבורי, היא כי מי שרוצה שצרכני שירותי רווחה יהיו שותפים פעילים יותר בעבודה עמם, צריך גם לתת לעובדות להתנסות בתהליכים דומים.
לקריאת המאמר:
ידיעות נוספות בנושא
