פרסים

ד"ר עידו קטרי זכה בפרס היוקרתי של מדליית הזהב למצוינות אקדמית מטעם המושל הכללי של קנדה ובמלגות הצטיינות מטעם קרן טרודו ותוכנית ונייה-קנדה. well done!
 

חברות סגל בית הספר לעבודה סוציאלית זכו במענקי מחקר של הקרן הלאומית למדע (ISF) עבור המחקרים החדשים הבאים:

פרופ' קרני גינזבורג (יחד עם רות דפרין): "מליקוי בוויסות הרגשי והתחושתי בשלב האקוטי לאחר הטראומה ועד להתפתחות שני פנוטיפים כרונים מובחנים: מחקר אורך".

פרופ' כרמית כץ (שני מענקים):
1."שכבתי שם והתפללתי לנביא": תגובות פריטראומטיות של ילדים בזמן אירועי פגיעה בתוך המשפחה בקרב קהילות שונות".
2. מענק לסדנת מחקר בנושא: "דינאמיקה אחאית במצבים של התעללות בילדות: מה ידוע לנו עד כה ולאן כדאי שנתקדם מכאן?"

דר' יפית סולימני-אעידן (יחד עם חנין אליאס): "סיכון וחוסן במעבר לבגרות צעירה בקרב צעירים ערבים במצבי סיכון בישראל: פרספקטיבה מודעת הקשר."
 

במסגרת יום המאבק הבינלאומי באלימות כנגד נשים לשנת 2021, זכתה ד"ר מנאל שלבי, המלמדת בבית הספר את הקורס מנהיגות ומגדר באוכלוסיות פריפריה בישראל, לאות הוקרה מנשיא המדינה יצחק הרצוג על פעילותה כנגד רצח נשים בחברה הערבית. ד"ר שלבי היא מנכ"לית ומייסדת עמותת "אד'אר", פורום של עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים למאבק כנגד רצח נשים. מנאל, ברכות רבות על פועלך וזכייתך באות ההוקרה!

שלוש חברות סגל בית הספר לעבודה סוציאלית זכו במענקי מחקר של הקרן הלאומית למדע (ISF) עבור המחקרים החדשים הבאים:

פרופ' קרני גינזבורג (יחד עם רות דפרין): "מליקוי בוויסות הרגשי והתחושתי בשלב האקוטי לאחר הטראומה ועד להתפתחות שני פנוטיפים כרונים מובחנים: מחקר אורך".

שתי מילים על המחקר החדש:

המחקר עוסק בזיהוי דפוסים של הפרעות פוסט טראומטיות שעלולים להתפתח אצל אנשים בעקבות ארועים טראומטיים. תסמונת פוסט טראומטית מופיעה אצל כ-5-10% מהאנשים שחוו ארועים טראומטיים, ומאופיינת ברמות גבוהות של עוררות. כלומר, אנשים אלה מגיבים לעיתים קרובות בדריכות ותגובתיות יתר, המשקפות תת-ויסות של מצבי דחק (stress). בשנים האחרונות התפתחה ההבנה כי אצל חלק מהניצולים של ארועים טראומתיים, התסמונת הפוסט טראומטית מקבלת ביטוי אחר, המכונה תת-הסוג הדיסוציאטיבי. אנשים אלו נוטים להגיב ברמות גבוהות של ניתוק, אשר משקפות דווקא ויסות-יתר של מצבי דחק. למחקר שתי מטרות: ראשית, לבחון האם דפוסים אלו, של תת-ויסות וויסות-יתר של דחק, משקפים דפוסי עיבוד רחבים יותר, שכוללים גם ויסות תחושתי וויסות כאב; שנית, לבדוק מנגנונים שמסבירים את התפתחות כל אחד מהדפוסים האלו ולזהות גורמים מנבאים, אותם ניתן לבחון כבר מהשלב המיידי לאחר החשיפה לארוע הטראומטי.

פרופ' כרמית כץ (שני מענקים):

1."שכבתי שם והתפללתי לנביא": תגובות פריטראומטיות של ילדים בזמן אירועי פגיעה בתוך המשפחה בקרב קהילות שונות".

2. מענק לסדנת מחקר בנושא: "דינאמיקה אחאית במצבים של התעללות בילדות: מה ידוע לנו עד כה ולאן כדאי שנתקדם מכאן?"

בשתי מילים:

1. מענק מחקר בנושא תגובות פריטאומטיות של ילדים בזמן התעללות:

כיצד ילדים מגיבים בזמן פגיעה? גם הידע הרווח וגם הספרות האמפירית מתייחסים לתגובות לאירוע טראומטי ככאלה שיראו בעיקר בצורה של הילחם, ברח וקפא ובאנגלית, באופן קליט, Fight Flight Freeze. ואולם, במצבים של התעללות, בעיקר כזו שמתרחשת בתוך המשפחה, כאשר ילדים ממולכדים בתוך בתים ואין להם לאן לברוח וגם לא ריאלי עבורם להילחם, מתעצבים דפוסי תגובה נוספים.

המחקר הנוכחי מבקש לבחון את תגובות אלה ואת המשמעות שמוענקת להם על ידי מי שעברו פגיעה בילדותם תוך התייחסות לנפגעים ונפגעות מכל הקשרי החברה הישראלית.

2. מענק מחקר לסדנה בינלאומית - תת המערכת האחאית:

המענק מהווה שלב המשך, בעקבות מחקר רחב היקף אשר ערכה פרופ' כץ, במימון הקרן הלאומית למדע, בנושא כיצד מתעצבת תת המערכת האחאית נוכח פגיעה במשפחה. המענק נועד לסדנה בינלאומית בנושא, שתתמקד בלמידה על תת המערכת האחאית בהקשר של פגיעה הורית מפרספקטיבה בינלאומית, בהשתתפות קובעי מדיניות ואנשי פרקטיקה בכירים בישראל, כמו גם חוקרים מובילים בתחום מארצות הברית, קנדה, גרמניה ואנגליה.

דר' יפית סולימני-אעידן (יחד עם חנין אליאס): "סיכון וחוסן במעבר לבגרות צעירה בקרב צעירים ערבים במצבי סיכון בישראל: פרספקטיבה מודעת הקשר."

בשתי מילים:

הידע המחקרי ביחס למצבם ולהתמודדות של צעירים ערבים בסיכון בישראל הינו מועט, על אף ריבוי האתגרים בחייהם בתקופת המעבר לבגרות. מטרת המחקר לפתח ולהרחיב את הידע הקיים על חווית החיים של צעירים אלו בהתייחס לאתגרים ולסיכון וגם לחוסן ולמשאבים בהקשר האישי שלהם כמו גם החברתי, התרבותי והפוליטי. ממצאי המחקר עשויים לקדם את הידע על הצרכים שלהם ולסייע בפיתוח תכניות התערבות מותאמות ובקידום המענים עבורם.