מדינה בטראומה: יוזמה לטיפול ב-EMDR לנפגעי טראומה ופוסט טראומה

ד"ר דניאלה שבאר שפירא ריכזה מערך טיפולי לנפגעי המלחמה, בשילוב סטודנטים וסטודנטיות מביה"ס לעבודה סוציאלית

24 דצמבר 2023
ד"ר דניאלה שבאר שפירא ריכזה מערך טיפולי לנפגעי המלחמה, בשילוב סטודנטים וסטודנטיות מביה"ס לעבודה סוציאלית
ד"ר דניאלה שבאר שפירא, ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל

השבת השחורה, הכאב העצום, חוסר הוודאות והימים המאתגרים שחוותה מדינת ישראל בזמן מלחמת "חרבות ברזל", מקשים על רבים ורבות להתמודד עם המצב ונדמה כי מדינה שלמה סובלת מטראומה. פגשנו את ד"ר דניאלה שבאר שפירא מבית הספר לעבודה סוציאלית, לשיחה על שיטת EMDR לטיפול בטראומה ועל פעילותה בריכוז והפעלת מערך שינגיש טיפול בשיטה זו לנפגעי המלחמה.

 

ד"ר דניאלה שבאר שפירא היא מרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ונבחרה אף כמצטיינת הוראה בפקולטה למדעי החברה. היא עובדת סוציאלית (PhD), פסיכותרפיסטית, מטפלת בנשים וגברים בטיפול רגיש מגדר עם מומחיות לטיפול באלימות במשפחה ובפגיעות מיניות. לצד פרקטיקום לחץ וטראומה ופרקטיקום במסלול האינטגרטיבי, מרכזת ד"ר שבאר שפירא בשנים האחרונות קורס אינטרדיסציפלינרי מיוחד העוסק באלימות נגד נשים במשפחה, בשיתוף חברות סגל מהחוג למגדר, הפקולטה למשפטים והפקולטה לרפואה, ובשותפות עם "מתחברים פלוס" – היחידה למעורבות חברתית של דקנאט הסטודנטים. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נרתמה ד"ר שבאר שפירא, יחד עם הגב' יעלה לבבי, להובלת וריכוז מערך שיועד להציע התערבות ממוקדת ראשונית בשיטת EMDR לנפגעי המלחמה.

 

סיוע קבוצתי וסיוע פרטני

"כבר במוצאי שבת הנוראה ועם פרוץ המלחמה, התארגנו מטפלות ומטפלים מעמותת EDMR על מנת לבנות מערך שיציע טיפול ראשוני למי שיכולים להיעזר בו בעת הזו," מספרת ד"ר שבאר שפירא. "הסיוע ניתן בשני אופנים: קבוצות חד פעמיות שהוצעו בתחילה למשתתפי המסיבה ברעים ובהמשך הורחבו להורי המשתתפים במסיבה, להורים לחיילים/ות ולבני/בנות זוג של חיילים/ות. תוך 24 שעות כבר היו מאות פניות ועד כה העבירו מטפלות ומטפלי העמותה טיפולים בלמעלה מ-70 קבוצות."

 

"במקביל ומתוך הבנה כי ישנם אנשים שעומק הטראומה שהם עברו ועדיין עוברים אינה מתאימה לסיוע במסגרת קבוצתית, הופצה הזמנה להתערבות פרטנית ראשונית. התערבות פרטנית זו כללה מספר מפגשים, ללא תשלום באופן פרונטלי, ויועדה לאנשים שהיו במסיבה ברעים, למשפחות מהעוטף, משדרות, מאופקים, מיישובי הדרום שנפגעו ולבני משפחותיהם. ראינו חשיבות גדולה בהתארגנות מהירה משום שלהתערבות מיידית יש משמעות מאוד גדולה בהעלאת הפוטנציאל במניעת התפתחות של הפרעת דְּחָק פוסט־טראומטית (PTSD) אצל הפונה ואף בקרב סביבתו.ה המיידית, למשל ההורים, החברים ובני המשפחה המורחבת."

 

טיפול EMDR

שיטת EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) היא שיטת טיפול אינטגרטיבית שנחקרה רבות והוכחה כיעילה בטיפול הן במבוגרים והן בילדים. מטרתה לטפל בבעיות חיי היומיום הנובעות מחוויות חיים מטרידות הממשיכות להשפיע באופן שלילי על האדם לאורך זמן. השיטה אפקטיבית בטיפול בסימפטומים ובסבל הנובעים מחרדה, מדכאון, מהפרעת דְּחָק פוסט־טראומטית (PTSD), הפרעה דו-קוטבית, הפרעת טורדנית-כפייתית, הפרעת שימוש בחומרים, ואפילו כאב.

 

זיכרון קפוא בזמן

תרפיית ה EMDR-מבוססת על מודל ה-Adaptive Information Processing :AIP, כלומר: עיבוד אינפורמציה אדפטיבי. על פי מודל זה, כל חוויה חדשה, כל אינפורמציה שאנו קולטות.ים במהלך חיינו, אמורה לעבור תהליך של עיכול ועיבוד: המידע המשמעותי מופנם ומאוכסן בזיכרון והופך לכלי המשרת אותנו בהמשך הדרך. כאשר אנו חווים חוויה שלילית או עוצמתית מדי (טראומה), היא מעובדת שלא כראוי ומקודדת במוח באופן שמקשה עלינו להסתגל למציאות החדשה שנוצרה בחיינו.

 

שינוי רשתות הזיכרון

EMDR עובדת ישירות על רשתות הזיכרון הטראומטיות, שלא עובדו כהלכה. היא מגבירה את עיבוד האינפורמציה על ידי יצירת קשרים בין הזיכרון מעורר המצוקה לבין אינפורמציה אדפטיבית יותר, המאוחסנת ברשתות זיכרון אחרות. הזיכרון הטראומטי עובר שינוי כאשר קשרים חדשים נוצרים עם מידע יותר חיובי ומציאותי. קשרים אלו יוצרים שינוי במרכיבים רגשיים, סנסוריים וקוגניטיביים של הזיכרון וכאשר ניגשים אליו מחדש, תחושת המצוקה יורדת משמעותית. במקום זאת זכרון הארוע מקבל פרספקטיבה חדשה, עם תובנות חדשות, העדר מצוקה רגשית (או הפחתה משמעותית) והעדר גירוי פיזי נלווה, יחד עם תחושת הקלה גדולה.

 

סטודנטיות מתנדבות

"המערך הטיפולי שהקמנו ומנגיש טיפול בשיטת EMDR לנפגעי המלחמה," מספרת דוקטור שבאר שפירא, "זוכה למאות רבות של מטפלות ומאות רבות של פניות. השאיפה היא להגיע לכל פנייה תוך כמה שעות ולהתאים לה את המטפל/ת המתאימה ביותר. לטובת הדבר גייסנו למעלה מ-30 סטודנטיות – כולן סטודנטיות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב וסטודנטיות לפסיכולוגיה מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו. תפקידן של המתנדבות הוא לקבל את הפניות ולהתאים לכל פניה את המטפל/ת המתאימ/ה ביותר, הן מבחינת תחום המומחיות והן מבחינת נגישות גאוגרפית וזמינות."

 

"כדי להתאים באופן מיטבי את הטיפול לנפגעי המלחמה אנחנו מקיימות כל הזמן התייעצויות מקצועיות. במערך אף נעשות הדרכות וליווי של המתנדבות על מנת לסייע להן להתמודד עם מצבים מורכבים. עד כה טופלו למעלה מ-700 פניות ולצערנו  עוד היד נטויה. אומנם מטרת הטיפול בנסיבות הללו היא טיפול של עזרה ראשונה שאינו מהווה חלופה לטיפול ארוך הטווח, אבל הוא מאפשר לאותם אנשים, שחלקם עברו חוויות קשות מנשוא, לחוש שהם יכולים לחזור לנשום, לישון סוף סוף, להרגיש שהם חוזרים קצת לכוחות שלהם וזה הישג עצום ומשמעותי מבחינתנו."

 

מענה למצב אקוטי

"לאחר הפעלת המערך במשך 7 שבועות, הקו נסגר, וכעת אנחנו ממליצות לפונות ולפונים לבקש את העזרה במוקדי הסיוע הרשמיים שנפתחו ואינם מבוססים עוד על התנדבות. ההתנדבות הייתה מענה שלנו למצב אקוטי חירומי שנוצר במדינה כאשר היה ברור שהגורמים הרשמיים והממסדיים כלל לא ערוכים לתת מענה," מספרת דוקטור דניאלה שבאר שפירא. "עם זאת ברור כי אין זה מענה לטווח ארוך. משום כך אני מקווה כי כעת אט אט השירותים השונים ערוכים טוב יותר לקלוט את הפניות ולתת את הטיפול המתאים ביותר. השבועות שעוברים עלינו הם קשים מנשוא. האפשרות להשתמש בידע שלי ושלנו, לסייע ולעזור למי שכל כך זקוקים וזקוקות לזה בעת הזו, היא מקור למעט נחמה."

 

 

כתבה מאת: מיכל בכר וגלית הרצברג

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>